קשה לנשום בתחתית הערמה.
אף אחד לא ממש מוכן לזוז.
האוויר שכלוא בריאות חומק בפרץ בלתי נשלט של צחוק.
בכלל לא מצחיק לי, למרות שאני צוחקת.
צועקת לא טוב לי, מחכה שירדו שיבינו.
אף אחד לא ממש מוכן לזוז.
לא רציתי להיות בערמת ילדים.
לא רציתי להיות בסיס.
רציתי להיות ילדה עם אוויר.
ילדה שצוחקת בלי שליטה.

אף אחד לא ממש מוכן לזוז.
יודעת שעוד שניה מאבדת את ההכרה.
שמע ישראל אני לבד.

בדרך אל המוות שניה לפני.
רואה יד גדולה בלי שערות תופסת ילד, ילד.
רציתי שתעיף את כל הילדים רחוק.
היד הגדולה תופסת בעדינות ושמה בצד.
ילד, ילד.
עד שהיא מגיעה אליי.
ורק אותי היא מדגדגת.

פרץ בלתי נשלט של צחוק פורץ.
אוויר טרי חומק אל הריאות.
אני נעמדת זקופה.
חיה, נושמת.
עם כתמים של צחוק על הפנים.
עומדת בתוך תפזורת של ילדים.
ואף אחד לא ממש מוכן לזוז.