צופיה יועד / נר החנוכה |
בקור ההר
העוטף אותי באהבתו הקרה.
בזיכרונותיי מהלכת בחשיכה
ביום נישואינו שמזמן היה,
יום נר ראשון של חנוכה,
ופתיל חייך קופד ואורך כבה
ואתה אינך.
אורו של נר החנוכה בחלון נשמתי כבה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|