הוא לקח ממך, הכול
השאיר אותך מצולקת.
את פוחדת, תמיד
כולם פתאום, דומים לו.
את אינך מצליחה לזהות, בינו לבין אחרים.
את בוכה בלילות, בשקט, בשקט.
את חולמת סיוטים, ולפעמים הוא שם.
את בורחת, וצועקת, זה הוא.
אין אחד שמרים את הראש, כי זו את
בסופו של יום, רק את אשמה.
את תמיד תהיי אשמה, ככה את מרגישה
וזה עדיין לא באמת נגמר, זה יגמר?!
את לא באמת שואלת, כי לא מבינים אותך,
כי זו את, בסופו של יום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.