דוגרי, איזה מפחיד פה בעמדה בלילה. שקט פה רצח. חוץ מהמואזין
שכל כמה זמן בא לבדוק בערבית שאתה לא מתעפץ. וגם הפריצות בקשר
לפעמים. אבל חוץ מאלה באמת שדי שקט. אבל שקט מוגזם כזה, שמכניס
לפארנויות. ולא שאני פארנואיד או משהו, אבל דוגרי, מפחיד פה
רצח. סיפרו לנו שלפני שבאנו לפה, איזה אחד שיחק בפלאפון שלו
פה, ובגלל שראו את האור מהמסך התחילו לירות עליו. בנס הוא
ניצל. מה הסיכוי שלא יפגעו בך, תכלס? אז בגלל זה אסור להדליק
פה אורות.
אני שם רגע את המשקפת לראיית לילה. אני חולה על זה, רואים הכל
ירוק כמו בסרטים. וואו, יש פה הרבה מקומות שאפשר לדפוק מהם
כדור בראש שלי ולברוח לקיבינימט ושלא ימצאו אותך לעולם. הכי
טוב אבל, נראה לי, זה לחכות שאני אצא לשירותים, ואז לדפוק בי
צרור. החבר'ה האחרים ישנים ובטח ישימו לב רק אחרי כמה שעות.
אני עוד שניה נרדם... קשה להשאר ער ככה. שלו ממש, ואף אחד לא
מסמן אותי בלייזר ודופק לי כדורים בין העיניים.
אני פותח את הרדיו, יש איזה שיר של עברי לידר, וכל כמה זמן
פתאום איזה שיר ערבי מתפרץ וצריך לשחק באנטנה. אני מדליק
סיגריה ומסיים אותה עוד לפני שנגמר השיר, יש רוח, מה לעשות.
איזה קטע, לא קרה לי כלום עדיין. נראה לי אני אלך להשתין למטה
עכשיו.