היי שמי ג'ן רוגרט בת 18 תלמידת תיכון כיתה י"ב .

החיים שלי דיי רגילים בשנים האחרונות, וטוב שכך .
החלטתי להתחיל לכתוביומן כי הרגשתי שיש לי הרבה לפרוק מעצמי



כך התחיל היומן באופטמיות יתרה . מי חשב שהכל ישתנה?



"ג'ן, ג'ן" קראה אפי ורצה לעברי מנופפת במעטפה . היא הושיטה לי
אותה. לקחתי את המעטפה בלי לומר מילה. היא הייתה חתומה בחותמת
שעווה אדומה ועליה מסומן האות V מסולסלת "זה הסמל של הכת" אמרה
אפי ועל פניה התפרס חיוך של אדם מסופק דיו. שלחתי בה מבט קר
ולחשתי בשקט לחישה מרוחקת כאל האוויר . "אין כת, את יודעת
שאין". עיניי הירוקות קיבלו גוון אפרפר למראה הסמל והיו שקועות
במחשבות חסרות מילים או משמעות  , רק שחור עוטף את ראשי שהביא
אותי לניתוק זמני מהעולם . "אבל למה בכלל זה קרה? למה אין
יותר?" אפי שאלה והעירה אותי מהשחור העמוק שנפלתי לתוכו .
"פשוט אין ". אמרתי בחיוך והלכתי משם.