|
עברו שנים רבות מאז נפגשנו
ואני כבר לא בטוח שאזהה את תווי פנייך.
אין ספק ששנינו הזדקנו
משום מה רואים זאת הרבה פחות עלייך.
פטרתי אותך בתירוץ עלוב
שאני מחפש ריגושים אחרים.
העמדתי פנים שאני לא עצוב
כשאת התרגשת בידיהם של זרים.
את תמיד היית שם אם רועשת או שקטה
את רואה הכל בי גם כשאת לא מביטה.
את תמיד ברקע במרחק של נגיעה
מתחרזת בראשי ללא צליל ומנגינה.
עברו שנים רבות כעת חזרתי
ואני כבר לא בטוח שתקבלי אותי בחזרה.
אין ספק שרק אני הפסדתי
תמיד את מנצחת אם נסתרת או ברורה.
קיבלת אותי אלייך וחזרנו לאהוב
את פחות נוצצת כי אני מעט חלוד.
ועכשיו אני יודע שתמיד אני אכתוב
בלעדייך אהובה אני פשוט אבוד.
(בלעדייך הכתיבה אני פשוט אבוד...)
את תמיד היית שם אם רועשת או שקטה
את רואה הכל בי גם כשאת לא מביטה.
את תמיד ברקע מסתירה את כל השאר
מתחרזת בראשי כשהלב שלי נשבר.
(נכתב אחרי שלא כתבתי חמש שנים בערך...) |
|
|
החיים הם כמו
מסמר, תמיד
דופקים אותך
מאחורה, וחזק! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.