מתעורר לבדי, מול שמיים כהים
סופר את הדקות, השניות האחרונות
יודע, שעוד מעט הם צפויים ליפול
ולך אני מחכה
נוגע בדם, טיפות קצובות
על כל מה שוויתרנו
נחזור אחורה, לקחת בחזרה
מנסה להבין איך זה מסתדר
בשורות של מילים
במקצבים של אש
יש כאב, והוא טמון מתחת לפני השטח
מבצבץ, בכל פעם
שאנחנו מאבדים מגע
מתעורר לבדי, לך אני מחכה
אי אפשר לפתור הכל
אז סוגר את החלון, לא לשמוע קולות חיצוניים
סופר את השניות
השמיים ייפלו, ואנחנו נתחיל מהתחלה
המוזיקה נחלשת,
בראשי, המתאגרפים עלו אל הזירה
הראשון נותן ימנית, השני זז בתנועה מהירה
אולי זה אני שלא מבין
את מקור הזרם, את המרחב שסביבי
שוכב לבדי, לך אני מחכה
מתאמץ לא להתפתות, להזמין אותך אל תנועה
המתאגרפים נעים במהירות, מפחדים
שהשמיים ייפלו עליהם
פיסות נופלות, אי אפשר להימנע מן הכאב
ולך אני מחכה, עד כלות הנשמה
יכול לראות מבעד לחלון
עלים נושרים, אנשים נכנסים למכוניות ונוסעים
אי אפשר לשרוד כאן, אני אומר לעצמי
מחפש מקום לנסוע אליו
אין לי צורך בכאב, גם לא בהגנות
מי שישנו, יאבד
מי שהולך, יישמר
ולך אני מחכה, מהבוקר שבא עד השניות האחרונות
השמיים נופלים, ואני לא צריך לדעת
שזה זמן טוב לחפש מחסה. |
