חושבת,שהמחשבות הם כמו גרגיר חול, שכל מחשבה נאגרת ללא סוף.
כל הגרגירי חול, נאגרות לתוך ערימות חול שנמצאים בחוף.
כל רוח, מעיפה את החול והיא מעבירה אותה למחשבה אחרת.
מחשבות, הן החול שנזרמות כמו מים, נסחפות ללא סוף, שוחות עם
הזרם.
כל יום עוד חצי חול אחר שמתחזק לתוך הים.
כל החיים הם כמו שעון חול, עוברים הגרגירי חול, נאגרות
ונהפכות.
והזמן שכל גרגיר חול בתוך השעון חול, עף ללא סוף ויכול לעשות
סופת חול בראש.
כל הדברים הטובים והרעים יכולים להתערבב ביחד כמו צבעי חול
שונים ומשונים.
לכל מחשבה אחרת צבע אחר משלה בתוך הגרגירי חול.
הגרגירי חול מתחלקים לחלקים,
כמו ההווה, העבר והעתיד.
העבר נסחף ישר עמוד בתוך האדמה, כל החול העבר שעבר.
העתיד, שנמצא בתוך העתיד מתאסף לו ובע בעתיד לתוך הערימות חול,
והווה נשאר באותו מצב ללא כל הגדרה.
קשה לסדר מחשבות, הם כמו חולות.
צריך להחזיר לבסוף כל גרגיר חול מהסופת חול. |