אני יושבת על סלע מול מפל של זיכרונות
מתמכרת לריח שבאוויר
לרחש ההתנפצות על הסלעים
לא עוצמת עיניים לרגע אל מול נוף עוצר נשימה.
כאן, במקום הכי שלו בעולם
אני מרשה לעצמי להישבר
שותקת עוד שתיקה של כאב
ומשחררת את כל הרע החוצה מתוכי
נושמת נשימה עמוקה של חופש שנמצא כאן מכל עבר
עכשיו כבר נקייה, מטוהרת
קצת יותר מאושרת
יוצאת לעוד דרך עם כוחות מחודשים
אבל יודעת שכמו המפל
גם הזיכרונות יחזרו בסוף לאותה הנקודה
במעגל האינסופי
ואני ישוב לכאן כמו תמיד
למפל הזיכרונות שלי
לעוד נשימה של חיים חדשים
25/02/07 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.