כואב לי לכתוב לך
כי דמותך מופיעה בין המילים
בין המשפטים
זיכרון עצוב מזכיר לי את פעם
אך בין כל הפחדים
מסתתרת גם נחמה
שהייתה לי פעם אהבה
שאהבתי
חרדה עושה את דרכה אליי
מודיעה על בואה
ונכנסת לתוך תוכי
לעמקיי נשמתי
ושוכחת מי אני
רק ממשיכה לפגוע ולרסק
את מי שהייתי
את מי שאני
זאת את, החרדה שלי
ובנימה זאת, אומר שלום
מה נותר לי עוד לומר?
אולי אמצא לי חרדה אחרת
שתחריב עליי את עולמי
עם חיוך כמו שלך,
ותיעלם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.