אין עכשיו שלום,
אבל גם לא מלחמה נראת לעין. x 2


הרדיו דולף,
טיפות של דעת הרוב,
הזמן חולף,
ולא נותר דבר קרוב.


מהטלוויזיה נוזל,
מיץ עגבנית שקוף.
הזמן אוזל,
והציבור עוד עומד, שתוף.

אין עכשיו שלום,
אבל גם לא מלחמה נראית לעין. x2


בכניסה כתוב על שלט ענקי,
"שטיפת מכוניות בשקל שישים"
חלום נכנס רטוב יוצא נקי.
את העסק מנהלים כמה קשישים,
וכל העובדים הם רק ילדים,
ונערי שלדים שיעשו מה שאתה רוצה,
דמיון נכנס שום דבר לא יוצא.

חדר המנהלים מסריח מסאקי,
והחאקי שותה ואוכל את הטאקי,
שטיפת מכוניות רק בשקל עשרים,
תאי מוח נהיים תאי אסירים.
הטלוויזיה נוהמת, והטלוויזיה רועמת,
הילדים הטובים יורדים לשמים,
כי החרא תמיד יצוף מעל מים.

(אין עכשיו שלום
אבל גם לא מלחמה נראית לעין)
אין יותר חלום,
ומנוחה נכונה גם אין.