שימי הוד / הבל קפה |
בוזקים מפגש בקפה רחוב,
מושב בפישוק בוטה
חולק שולחן עם שפתון מתאווה,
מילים דקות מסתלסלות בעשן
מהבילות שיממון.
סיגריות שלובות אצבע
נחרכות, מכלות אפר וזמן.
עיניים צרובות בשפתון דהוי
מפנות שולחן,
נפרדות מפישוק מכונס
ורוקמות עוד לילה אבוד.
דמעה מחישה לספוג כרית מיותמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|