|
העולם די שטחי
ואולי גם אני
והכול רק משחק
מונופול ענק
ואני רק בורח
בין הבתים ובין המלונות
שבסוף מובילים
להרבה חובות
החיים הם בסך הכול מסדרון
ואני מחכה לצומת האחרון
יש הרבה פניות בדרך
ובסוף כבר אין בערך
אין המשך רק סוף הדרך
ובצמתים חלקם נופלים
אבל לא אני, אני בדרך
בדרך אל הצומת האחרון
עצוב לראות עוד חור עם קו |
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.