|
את ששוכבת כעגל בעמק
ידייך עוטפות את גרוני עד חנק
לבך הקריר מחפש קול מוכר
מכוסה בגלימת אהבה ואפשר
להריח את ריח האושר
בתוכך הוא צועק
את שוכבת בחושך
כעגל בעמק שחור ואפל
עוד נשיקה תמימה ומלוכלכת
והנה נופל עוד כוכב לכת
כוכב שדומה לך והנה הוא בא
בעוד כמה דקות תהיו עמוק באדמה
שפתייך שרוטות, ניסיונות של תקווה
ואולי כבר שכחת את כל מה שקרה
למי כבר אכפת הכול קבור כל כך עמוק
ואימא בוכה כי יש לך תינוק |
|
|
א: שלום.
ב: שלום.
א: אתה יודע
שאנחנו בעצם לא
קיימים ואנחנו
רק חלק מסלוגן
מטופש.
ב: נכון.
א: וזה לא מפריע
לך?
ב: אם אני לא
קיים, למה שזה
יפריע לי?
א: נקודה טובה.
ב: ברור שזו
נקודה טובה.
אחרת לא היו
רושמים שאני
אומר אותה.
א: רגע, אתה
מרמז על כך שאני
מקבל את כל
המשפטים
המטומטים, ואתה
את כל
הטובים?!?!
ב: כן.
שמואל
איציקוביץ' יוצר
דיאלוגים
עמוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.