זבח הלילות נוטה לנו חסד
אפוד נשמתנו נע
תחת פרוכת הקולות
קטורת קרבתנו נישא
השמים, יורדים עדנו;
אנו מקריבים לעולה
את העולם הזה
קוטפים אהבה
בין עצי החיים;
אתה ואני יודעים
את טעם הייעוד
שאינו בתפוח
הוא, שיצמיח את הפרחים
ברדת גשם האלוקים
על בשרו, בעתו;
אנחנו, ממתינים עם המלאכים
בעקדת, הזמן.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.