|
צמאה למילים ששקעו בך
לסודות הטובים המפעפעים
טעם מי תהום שקופים
תכלת נשמה עוטפת.
צמאה לרגעים קטנים
לסער וגעש מתערבבים
טעם של אנשים רוצים
שקט
של יחד
פקעת צמר משתרגים
כמו טווים חוטי כסף
שתי וערב
מתרחקים מתקרבים
ושוב. |
|
|
אבאל'ה, בוא
ללונה פארק,
בעיר התחתית
זורקים אבנים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.