מנסים למכור לי בלונים פורחים בעיניים
ואני מרגיש כמו בכנף מטוס ענקית
או בבטנה של צפלין אדירה
יש משהו כביר בחללים פתוחים.

האנשים הכי יפים שוטפים את הרצפה
מלאכים שחורים של אהבה
יש בהם מהעדנה של רוח המדבר
מרחש יריעות האוהלים המתנועעות ברוח.

צינורות אוויר צהובים
מרשתים שמים של תאורת רחוב
השמשות הללו סדורות במרחקים קבועים
מבוקרים מלוחות חשמל מהבהבים בירוק ואדום.

יד נעלמה מניעה אנשים לאורך מסדרונות
לדרגות, למעמדות ולצבעי עור
אני מביט בפירמידת היופי ההפוכה הזאת
ועיניי מתמלאות בכאב וברחמים.