[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







משה סיון
/
עיט דולפין וזאב לבן

לפעמים באמצע הלילה כשכולם ישנים, אני מתעורר מחוייך, מותח את
איברי מפהק קלות. אני ניגש למטבח ושותה כוס מים צוננים מהברז
(מה הקטע של המים המינראליים בכלל אהה?). אז יוצא אני אל החצר
וניגש אל עץ התאנה העומד שם לפני במלוא הדרו וטובו. הי לילה
טוב, אני מברכו והוא מחייך. טיול? הוא שואל, ואני מהנהן. לאן
הפעם? לשם ,אני מצביע בעיני ומחבק את העץ חיבוק עוטף ומתמסר.
אני עוצם את עיני ומודיע לעץ התאנה כי אני מוכן. לוקח שלוש
נשימות עמוקות ואיטיות. המרחב מסביבי מתערפל ואז לאחר שניות
ספורות אני מוצא עצמי עומד על צוק רם ונישא. הצוק משקיף על עמק
רחב ידיים, במרכז העמק הישר לפני זורם נחל בנינוחות חרישית.
הנחל זורם במורד העמק ומתנקז אל אגם טורקיז וצלול, שם בהמשך
למטה ובצד ימין שלי. ליד האגם משתרע יער עבות ירוק, המכסה
חלקים נרחבים מהעמק. באופק שרשרת הרים גבוהי פסגות ומעליהם
מציצה שמש אדמדמה, הצובעת את העמק, האגם, היער וההרים בשלל
גוונים, כל ישות בעמק מקבלת צבע משלה והשמש מלטפת את כולם.
אני עומד על קצה הצוק והופך לעץ. שורשי נטועים עמוק באדמה
וצמרתי הגבוהה מתבדרת ברוח הנעימה המלטפת את ענפי. אני שר שיר
של עצים עתיקים לעמק ומודה לו שהוא פה בשבילי ובשביל שאר
ישויות העמק. אני פוצח בשירה וריקוד של עצים (זה ריקוד כזה
שהרגליים נעוצות באדמה ואילו המותניים החזה הידיים והראש
חופשיים לנוע כרצונם), ומנהל דואט של קול ותנועה עם הרוח,
ונותן לה להוביל. לאחר זמן מה כשהנוף כבר ספוג בתאי וההתרגשות
בי גואה, אני הופך שוב מעץ לסיון. מביט סביב לוקח נשימה עמוקה
וקופץ מהצוק מטה, כשראשי מוביל. לאחר שאני מגיע מחצית המרחק
מטה אני הופך לעיט וצולל עוד קצת ואז פורש את כנפי, מאט את
הצלילה מתיישר ואז מתחיל לאסוף בחזרה גובה ונוסק אל על, אל עבר
השמיים והעננים. אני עולה ועולה באיטיות ואז כשאני חותך את קו
העננים, אני מתחיל להשתולל כמו סיון שהופך לעיט. אני צולל
ונוסק מתגלגל ימינה ואז מתגלגל שמאלה, עף בספיראלות תוך איבוד
גובה ואז שוב מכה בכנפי אוסף גובה וחותך ענן ועוד ענן. כך אני
משתעשע בזרמי האוויר עוד זמן מה, ואז נרגע פורש את מוטת כנפי
ודואה בשלווה אל עבר הנחל, שם במרכז העמק. כשאני מגיע מעליו,
אני שובר עימו ימינה וזורם עימו אל עבר האגם. כשאנו מגיעים אל
האגם אני מסתובב מעליו ודואה במעגלים, סוקר את אדוותיו ומימיו
הצלולים. הרוח משחקת בנוצותיי ובמימיו בו זמנית ואנו מחייכים
אחד אל השני, נעים לנו והרוח טובה אלינו. אז אני צולל שוב מטה,
מכנס את כנפי ואוסף מהירות פראית, כשגופי פוגש במים כל תא שלי
שנכנס אל המים הופך מתא של עיט לתא של דולפין, עד שכל כולי
דולפין שמח. אני צולל אל עומק האגם וסוקר את קרקעיתו, מממ...
מה חדש כאן היום? אני מהרהר לעצמי. לאחר זמן מה אני שומע מרחוק
קולות מוכרים. אני מצייץ ומצפצף חזרה ואז מצדדי מופיעה להקה של
דולפינים, חברים טובים שבאו לשחות עימי ולשחק. אנו מחככים
סנפירים לשלום ואז פוצחים במשחה מהיר במימי האגם. משתוללים
ומשחקים, מתיזים מים, קופצים מתוכם אחד מעל האחרים, מבצעים
גלגולים באוויר ואז צוללים שוב אל תחתית האגם אוספים אבנים
ומניחים אותן ביחד ויוצרים צורות חדשות בקרקעית האגם. לאחר זמן
מה אני מצייץ אליהם לשלום מנופף בסנפירי וממשיך לשחות לבד ואז
אוסף מהירות וכוח עולה לכוון פני המים ומנתר מהם החוצה. כל תא
מתאי גופי שבא במגע עם האוויר הופך שוב מתא של דולפין לתא של
עיט ואז כשכולי עיט, אני אוסף גובה שוב ודואה אל עבר היער. מעל
מצרות העצים, הרוח מלטפת אותי ואותם בו זמנית ונעים לנו. אני
משחק עם טופרי בצמרות העצים, מלטף את עליהם תוך כדי מעוף והם
אותי. אני גומא מעט מרחק אל תוך לב היער ואז צולל שוב אל
הקרקע, כשאני פוגש בקרקע אני הופך מעיט לסיון ומתחיל לרוץ בין
העצים. אני רץ ורץ ורץ מחייך, מבסוט מלא בשמחת חיים, סללומים
בין העצים, מדי פעם תוך כדי תנועה אני מטפס על צמרת אחד העצים
וממשיך בתנועה מענף לענף מצמרת לצמרת  ואז שוב יורד אל הקרקע
וממשיך בריצה מהירה וסוחפת. לפתע נשמעים ביער קולות מוכרים,
יללות של חברים, אני מילל וקורא בחזרה, מצהיר על נוכחותי למרות
שהם כבר מודעים לה מזמן. לאחר דקות ספורות של ריצה ויללות של
התרגשות הם מגיעים מצדדי, הפעם מצטרפת אלי מצדדי להקת זאבים,
הם מצטרפים לריצתי ואנו דוהרים יחדיו ביער. אנו ממשיכים לגמוא
מרחק עוד זמן מה ואז פוצחים בהשתוללות ומשחקים של זאבים,
קופצים אחד על השני נושכים קלות ברגליים באוזניים בצוואר,
מתפלשים באדמת היער מגרגרים אחד על השני ומשמיעים קולות של
משחק שמחה והשתובבות. אני רודף אחר זאב אפור גדול ויפה, מזנק
עליו מפילו ונושך בעדינות את צווארו, הוא נעמד על רגליו עושה
עצמו נסוג ובורח ממני ואז כשאני שוב יוצא למרדף אחריו, הוא
שובר כוון קופץ עלי מהצד מפיל אותי ונושך בעדינות את אוזני
וצווארי, אנו מגרגרים ונוהמים ואז יוצאים יחדיו להתקפה על זאב
שלישי שמריח תלולית עפר לא רחוק מאיתנו. אנו מפילים אותו מופתע
וכך מרוצים אנו רצים משם הלאה לחפש זאב אחר ולהפתיעו. ואז
נשמעת יללה המשחקים נפסקים וכל החבורה מתכנסת שוב ופוצחת
בתנועה מהירה הלאה אל תוך מעמקי היער. לאחר שעה קלה אנו מגיעים
לקרחת יער, השמש נראית, ושולחת קרניה אל העשב הרך המכסה את
הקרחת. אנו נשכבים בעשב נחים רגועים ושלווים. הרוח עדיין מלטפת
ועוזרת לחום הגוף להתנדף. פרפרים בשלל צבעים נעים מפרח לפרח
ומדי פעם אחד הגורים מנסה לתפוס פרפר טועה בשיניו. לאחר מנוחה
אני קם על רגלי מביט על החבורה הטובה והנפלאה השרועה על אדמת
היער. יאלה חברה בי בינתיים, היה כיף יום נעים נתראה בהמשך.
אני ניגש אל אחד העצים, מחייך אליו ומברכו לשלום. "הביתה?" הוא
שואל ואני מהנהן. אני מחבקו חיבוק גדול ועוטף, לוקח שלוש
נשימות עמוקות ואיטיות, המראות מסביבי מתערפלים ואז מופיע חצר
ביתי שוב לנגד עיני. הפעם אני עומד ומחבק את עץ המנגו. הי מה
קורה? אני שואל אותו. סבבה, איך היה? הוא שואל חזרה. אני מחייך
ונוהם קלות. יאלה לילה טוב אני מברכו. לילה נעים, חלומות פז
הוא משיב וקורץ.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"פיסיקה היא לא
הורה טוב.
תסתכלו כמה
דברים היא
מזניחה."


איש האלגברה
הלינארית
והעובדת
הסוציאלית


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/5/08 9:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
משה סיון

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה