כמה שינויים בתקופה כל כך קצרה
משאירה מאחור את שאני מכירה
הרגלים משתנים, ברצון או כפייה
לקחו לי את החופש ואת הבחירה.

כל היום תדריכים, הגבלות וחוקים
שעות שינה מועטות וזמנים עמוסים
אין לי זמן לעצמי אבל אין לי ברירה
לא רואה את האור, בקצה המנהרה

מחפשת אותו
ולאט לאט מוצאת...
מהחושך הכבד, מתעקשת לצאת.
מבינה שכל מה שנשאר לי עכשיו
זוהי דרך ההסתכלות והגישה למצב...

מטווחים, שדאות, הקפצות וריצות
שיעורים, מבחנים, הצדעות ושבועות
הפקרות נשקים, איחורים, מסדרים
בכל יום שעובר מתווספים עונשים...

הקשיים מתגברים, הדרך החוצה חסומה
מחליטה להתמודד - לא להיות אטומה.
בגישה חיובית, מסתכלת אל השמש
מנגבת את הדמעות, שהצטברו לי מאמש

מתחילה להצליח ובעיקר להרגע
מנסה להנות - לנצל כל דקה
גם רגעי השבירה, מלמדים ומחזקים
כבר חודש לומדת - בשיעור החיים...

כי הרגע הזה, הוא מה שנשאר
ואסור לבזבז את היום על מחר
כי להנות ולצחוק - לנצל כל דקה
אלה דברים בזכותם אני לא מחמיצה
את הרגע...