|
היבכו העיניים האלה, ימסו מכאב?
הידברו השפתיים האלה, יגלו צפונות שבלב?
האם היד הזאת - רועדת או קשיחה - תנוח?
אולי זה לא קרה.
אולי הכל היה סתם עלה נידף ברוח.
אך העיניים האלה השיבו מבט
של זעם רושף, וחמלה - אף לא מעט
והשפתיים נהמו, מילים ננעצו כסכינים בלב
כשמטרתם היחידה - ללמד אותם כאב.
כמו שהם לימדו אותי.
למתוח את גבול השליטה -
עד כמה גמישה שנאתי. |
|
|
זה הכל באשמתכם
יא חארות,
ראיתם את השם
שלי והייתם
חייבים להתחכם,
אני מכיר חארות
כמוכם, רואים שם
מגניב בסלוגן,
חייבים להעתיק,
או לענות, או
ליצור דיון
ציבורי,
קאקות! זה מה
שאתם, שלא לדבר
על זה שאת רוב
הרעיונות שלי
אתם גונבים...
אבל זה בסדר אני
מבליג,
וכל פעם שמישהו
מציק לי אני
עובר לדמות חדשה
בסלוגן!
ככה לעולם לא
תמצאו אותי...
ףץךן, בסלוגן
מתחכם בעזרת
השם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.