[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מורן לובל
/
''הילדים של מחר''

הסיקור הוא על הסרט "הילדים של מחר" אשר ממחיש את העתיד האיום
של עולמנו בגלל זיהום האוויר, ניסויים, טכנולוגיה מתקדמת
וכד'.
העולם מגיע לקץ ימיו ושאיפותיו כי שמחתו נעלמת, המטרה של העולם
אינה קיימת יותר, נוצר אי קיום אנושי.
מגפת העקרות משתלטת על כל העולם ושום אישה אינה יכולה להיכנס
להיריון. לכן, בעוד פחות מ-100 שנים כל האנושות תיעלם מהעולם.
אך באיזו צורה תשאיר האנושות את העולם? הרי אירע נזק בלתי
הפיך. העולם מבולגן ובלתי הרמוני ובו נמשכת השנאה, הגזענות
ומלחמות בלתי פוסקות.
למרות שהסרט ממחיש את העתיד אפשר לראות בו סרט היסטורי
בעקיפין.
הצפייה בו מעוררת אסוציאציה מעבר לכך שרק מדגישה כי העולם נשאר
אכזרי ובעל התנהגות שגויה עוד מימי התנ"ך.
העולם כולו והאנושות שחיה בו מודעים לעבודה שאין המשכיות לעולם
אך למרות הכול מתנכלים לו והורסים את השאריות שנשארו ממנו.
בנוסף, האנשים גם מתנכלים זה לזה בגלל נושאים אידיאולוגיים:
תרבות, דת ועדה.
האם זה הגיוני שהאנושות המגלה שהיא חלק מהדור האחרון ביקום
תמשיך במעשים גזעניים ובמלחמה בלתי פוסקת?
מדוע כל האנשים אינם מתאחדים וחיים את חייהם בכבוד כדי להשאיר
אותו כפי שהיה בתנ"ך לאחר בריאתו, נקי מחטאי אדם? למה אינם
משאירים את העולם כפי שה' היה רוצה, הרמוני?
אסוציאציה אשר מתירה לצופה להיזכר בעבר היא ההתאכזרות למהגרים.
ניתן לקשר זאת לכך שבשנת 1930 שאפו הצרפתים להיפטר מן המהגרים
הרבים בארצם (לאחר עידוד עלייתם בשנות ה-20).
ההיסטוריה חוזרת על עצמה, אך האם באותו היחס?! לא, זה הרבה
יותר קשה, נורא וכבד.
הסיפור מספר על בריטניה, שבה הממשלה מוציאה חוק צבאי כי כל
מהגר חייב להגיע למוסד מיוחד שבנו הבריטים, ואסור לאף מהגר
להסתובב ברחובות. בנוסף, אל לאף אדם לעזור למהגר כי הוא יהיה
מואשם בפשע שיוביל אותו מיידית למותו.
האירוניה כאן היא שעפ"י התנ"ך כולם שווים כי כולם בני אדם.
וכאן יש הבדל, ישנם בני אדם וישנם מהגרים!
ושוב יש אסוציאציה לשנת 1939, שואת היהודים הנוראה. גם שם היו
בני אדם אך היה גם "גזע" נחות, שונה, "שמי", היהודים.
גם שם התעללו בהם, ולא נתנו להם את הזכויות שהגיעו להם.
כיצד העם הבריטי והעולם מסוגל להרשות להרוג מהגרים רק כיוון
שאינם שייכים לארץ שבה הם שוהים?
כיצד הם סוגרים אותם במחנות, מתעללים בהם ומחליטים בן רגע לקחת
את חייהם?
כאשר צפיתי בסרט הרגשתי הזדהות, זה כה הזכיר לי את השואה, אך
מה נורא יותר?
האם השואה הנוראה אשר בלי שום ספק הייתה מאורע היסטורי שאין
עליו סליחה? או שמאורע שלא קרה כביכול בסרט?
סרט אשר ממחיש את האנושות המזעזעת שנבנית לנו לאט לאט בעולמנו.
אנושות המסוגלת "לרצוח" מהגרים למרות ידיעתה כי כבר אין המשך
לאנושות?
למה לא לתת לאנשים לחיות את חייהם, הרי יותר לא יהיו חיים?
האנשים האלו, "בני אדם", הם הדור האחרון בעולם, אך הם מבזים את
העולם!
ישנו שיר "כתוב בעיפרון בקרון החתום" שבו ישנו אזכור השואה
עפ"י ההשוואה לתנ"ך. האזכור מתבטא ברצח קין את הבל, דבר הגורם
לשואה להיראות נוראה הרבה יותר מרצח אחים, כיוון שבני האדם
כולם אחים, והנאצים הרגו יהודים, שהם עפ"י התנ"ך "אחינו"
ובנוסף עפ"י השיר הרגו את "אמנו" (חווה). והמישור הסמוי בשיר
הוא שהוא מסתכם בכך שהנאצים הרגו את משפחתם - היהודים (עפ"י
התנ"ך), ובנוסף הם הרגו עוד כ-40 מיליון אנשים חוץ מיהודים.
אך האין זה נורא להמשיך להרוג בידיעה שאין המשכיות?
בני האדם בעולם זה מנסים להתכחש לעובדה זו, אל אי ההמשכיות,
ולכן חיים עפ"י האינטרסים שלהם.
העלילה בסרט היא על אישה הרה יחידה בעולם, שאינה מסוגלת לגלות
זאת לשום אדם כיוון שכל צד בסרט רוצה אותה למען האינטרס האישי
שלו.
הממשלה תפרסם את היוולדותו של הילד כדי להרגיע "סוציולוגית" את
העולם מהסוף המר חסר האנושות שצפוי לו.
האישה ההרה היא מהגרת בלתי חוקית. המסקנה העולה מכך היא שכיוון
שאין זכויות למהגרים, ייקחו ממנה את הילד ויפרסמו אותו כילד של
אישה אחרת.
מצד שני, אגודת המהגרים ירצו את הילד כדי לקבל זכויות מהממשלה
הרי זהו הילד האחרון ביקום והממשלה תעשה הכול כדי להשיגו.
האנשים חיים עפ"י אינטרסים שלהם וכך היה מאז ומתמיד ואף בכל
מלחמה אפשרית.
מי יחשוב על האישה, האם של הילד?
מי יחשוב על הילד שיהפוך לדמות תקשורתית ויאבד מהלך חיים
רגילים?
מגיע השחקן הראשי, קלייב אוון, ואשתו הקודמת, ג'וליאן מור,
האומרת לאישה ההרה, קיי, לסמוך על קלייב כי הוא היחיד שיציל
אותה כיוון שאין לו אינטרסים אישיים על הילד. הסיבה לכך היא כי
אדם אשר איבד ילד בעבר לעולם לא ירצה לפגוע בילד של אדם אחר.
בשביל הצלת האישה, היה צריך לסבול קורבנות רבים.
מות ג'וליאן, שני חבריו הטובים, חברתה המיילדת של האישה ההרה,
ואף קלייב, השחקן הראשי עצמו.
דמויות אלו הקריבו את עצמם למען התפתחות דור העתיד, לא כמו
השאר, שניסו להשמיד גם את הדור האחרון שנשאר!
בסוף הסרט האישה ההרה ניצלת, אך האם באמת זה כך?
האם הדור הבא יהיה טוב יותר מהנוכחי או שהוא יהיה אנושי אף
פחות?
האם תמיד תימשך היריבות הסמויה ושוב תחזור ההיסטוריה על עצמה
אך באופן נורא עוד יותר?
אך מה יכול להיות נורא יותר?
או שאולי שוב העולם יהיה נקי מאדם כביום בריאתו והאנשים יהיו
קיימים בלי ידיעה שנבראו כבר כמה פעמים בשביל לכפר על חטאם?






אני מודעת כי יש מקום לתיקונים.
אשמח לשמוע דעות...
תודה:]







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דאס איסט איין
שלכט פרישטיק





("זוהי ארוחת
בוקר גרועה"
מתוך השיחון
הגרמני - עברי,
הגירסה שלא יצאה
לשוק)


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/6/08 16:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מורן לובל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה