|
לכאורה מסד שמש עליונה
בידיים רועדות שאלה
להתכנס בסוד העוצמה
לחוש את לב האהבה.
טבע הדברים ביסודם
פשטות מופלאה של קיום
עלי כותרת פרושים
מרבדי עיניים דומעות.
הצהוב הזה משתקף במבטך
מבעד לשבשבת העולמות
אני לא יכול להרפות מאחיזתך
בגבעול המסורג הזה.
הזמן הוא השופט הגדול
אין אנו מלבד עדים לרגע
ניצוץ של הכרה אלוהית
בפרח נשמתך החדש. |
|
|
כולם מתים בסוף
גם אתה תמות
וגם את
אז כדאי לנסות
להזדיין כמה
שיותר לפני
שנהפך לזקנים
ומקומטים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.