|
גל גדול עבר ואני בו נלכדתי
נהנית מכוחו האדיר ואני לא מתנגדת.
גל גדול עבר הרעיד וטלטל והקציף.
עיניי כבר צורבות מעי מתהפכים אך אני לו מתמסרת.
גל גדול עבר הדף שבר וניתץ, אותי הטיח לחוף.
הים כבר שקט, חלפו הגלים.
הצדפים שבורים על החוף.
אביט אל האופק אולי עוד ישוב.
ואני אחכה לו כאן
עד סוף הסתיו.
ספטמבר 2007 |
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.