ולפעמים אנחנו כל כך אבודים
זוחלים על גחוננו, מבוססים בבוץ.
מחפשים את שאבד לנצח.
ולעתים שאין ברירה נאלצים לחטוף
את מה שלא ניתן לנו בחסד.
לא נטלנו ידינו, לא רחצנו גופנו, בשיער לא סדור בעניים בוהות
מחפשים בדל סיגריה ישן להרגיע בו את נשמתנו.
ברגליים כושלות בידיים גסות, בוצעים נתח בשר מדמם להשביע את
רעבוננו.
זו לא העת לנימוסים ולא הזמן להיות צודקים
זה לחיות או לחדול.
סתיו 2007 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.