|
בארץ האנשים הבודדים
פגשתי אותך.
פוסעת בחולות הנצח
ורוח הזמן מוחקת עקבותייך.
קראתי בשמך
ראשי בשמיים
רגליי נטועות בקרקע.
קראתי בשמך
ואת,
הסבת פנייך,
הבטת בי
והמשכת ללכת. |
|
|
לא באתם לקרוא
סלוגן
באתם למצוא
רעיון לאחד משל
עצמכם!
צבועים!!!
נראה אותכם
עכשיו, קאקות!
סרן בנימין
גלעד, מחוסר
רעיונות
לסלוגנים! בריב
מתוכנן ויזום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.