"את צריכה להבין שבסוף הקורס הזה יהיה בוקר אחד שתקומי חיילת
ותלכי לישון קצינה..."
משפט שמהדהד בי באופן קבוע, מאז שמפקדת ההשלמה אמרה לי אותו
בשיחת הפתיחה.

איך בכלל אפשר לקלוט את זה, את גודל האחריות שאני הולכת לקבל
לידי פתאום בבוקר אחד? אז בינתיים מסתובבים בסוג של אופוריה,
מן אושר כזה שאי אפשר להסביר, שזהו - בעוד זמן קצר מעכשיו
נקצור את הפירות, נסיים את כל המסלול הארוך והקשה שעשינו בשביל
לא יותר מ-"ארון". מה זה אומר ארון? חוץ מחתיכת ברזל על
הכתף...? ארון זה שיש לך חיילים, שאתה יכול לחנך אותם ולהשפיע
עליהם. הם גם יכולים להיות החברים הכי טובים שלך. ארון זה לקחת
חיילים עם נשק ולתת להם פקודת אש. ארון זה לעשות קצין תורן
ולהיות אחראי על בסיס שלם בשבת... ארון זה להחליט החלטות
שמשפיעות על חיים של אנשים. ארון זה מירס שדלוק 24/7, ואני
הופכת להיות ממש מבוקשת פתאום. ארון זה גם להצדיע לדגל, ועם
שני ארונות אתה כבר הופך לשופט.

ובין כל האושר הזה פעם בכמה זמן אני נתקפת חרדה. אני הולכת
להיות אחראית על משרד ועל חיים של אנשים. מי נותן לילדה בת 19
להיות אחראית על משרד ועל כמה מאות (אם לא אלפי) חיילי
מילואים? לכמה רגעים אני קולטת עד כמה זה באמת משמעותי, נבהלת
קצת ואחרי כמה דקות שוכחת מזה.

בעוד 26 ימים אני אקום בבוקר חיילת ואלך לישון קצינה. זוהי
סופה של תקופה, אך תחילתה של תקופה חדשה. ואם חשבתי שעד עכשיו
היה לי קשה, אז עכשיו מתחיל הקושי האמיתי. זה יהיה מדהים.

30.11.07

26 יום לקבלת דרגות.