גחלילית אפורה / אשם |
קיוויתי כי תציל אותי, תושיע,
תמנע מהזובח לעקוד גם אותי.
על טהרת התום קראתי את שמך,
אל הלילה החם והאביך,
אל הקרה המרסקת.
כבר עשיתי את חצי הדרך אל במת המזבח.
על קרנות המזבח ניגר דמי,
והנני ממוללת את שמך.
תחנונים דמעות ודם,
זעקתי לגאולה אחת.
אתה החרשת.
אני נעקדתי.
והוא זבח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|