השעווה נוזלת ונשפכת על הפמוטים,
מוחקת את צורת הנר המושלמת שכבר יוצאת מהקווים.
וכך גם אנחנו שוב ושוב נמסים,
שוכחים את מה שהיינו, מאבדים צורה ונופלים.
פתיל קטן מצית את החלב החם,
גורם לו להתפתל באור המעומעם,
ניצוץ קטן מבעיר את כל כולו,
שופך את הזהות שחשב ששלו.
ולפעמים גם אנחנו, לאט לאט מטושטשים.
נר תמיד אפשר לקנות חדש,
החנויות מלאות בסוגים,
אך כשהלב נשבר והיה חלש,
גם המיליונים שבכיס לא יתקנו את הסדקים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.