טיפות הגשם, ברק רועם, רוקדים לנגינה.
שם מבעד סערה,
יושבים שלושת הבנים, סועדים הארוחה.
"ראו אחיי, עב ענן מניס את החמה המאוסה",
אמר, ומיינו לגם.
"ראו אחיי, ברק רודה בפני הממלכה",
אמר, ומיינו לגם.
"ראו אחיי, גשם מרווה האדמה",
אמר, ומיינו לגם.
פסק הגשם.
רק עב ענן, ברק רועם, לגמו הלגימה האחרונה.
"נראה כי נצטרך לדחות ההכתרה", צחקו השניים,
ענבלם אדום כיין המלוכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|