הזמן לא שוכח
לבי עוד רותח
ואני שוב קודח
וחושב בגעגוע ענק

כבר אינני יכול
קשה לי לסבול
לחשוב על הכל
על זמן שהיה וחלף

ומסילות של זמנים
בין שכבות עננים
כואבות השנים
ששחקת בי משחק של תדמית

ואינני שוכח
ואינני סולח
אך אינני פותח
מסע נקמה בין ארצי

כשאת תקראי מכתב זה תביני שלא הייתי טיפש
כשישבנו וסיכמנו על סיום. לא שיקרתי זו את שידעת כל הזמן
וניצלת
את שורות המשחק. החלפת הדמויות. והכל. כי רצית לתת לי לחשוב
שאני מאמין שאת מאמינה.ועשית בדיוק ההפך. ואני עוד זוכר אתמה
שאמרת לי בתחילת הדרך: בוא נשחק אתה את האבא אני את הבת.ותכעס
ותזעם ותכה...