לפני שג'ו מצא את עצמו בבגדי אסירים, משוטט ברחוב, ובסופו של
דבר נחטף ע"י חולת ניקיון ואחיה החברותי יתר על המידה, החיים
שלו היו לא רעים כלל, למעשה היו אלה חיי מותרות, ג'ו יכל
להרשות לעצמו כל דבר ודבר, ולא חשש כלל ממה שצופן לו העתיד.
אך כמו שבוודאי תתארו לעצמכם, בן רגע הכל ניתץ, כמו במעין
תגובת שרשרת, כאשר לבנה אחת נופלת, הבית כולו קורס.

"הי ג'ני, יש הודעות?" קרא ג'ו, לבוש בחליפתו המהודרת ביותר,
משליך את צרור המפתחות בדיוק מעורר השתאות לתוך מאפרה ששימשה
ככלי לאחסון פריטים קטנים אך חשובים. "לא ג'ו, מאז אתמול אף
אחד לא התקשר, אבל הפגישה שלך בוטלה" "עם מי?" שאל ג'ו, שכן
היו לו בממוצע 3.8686 פגישות ביום "אממ.." היססה המזכירה
"בנוגע להוא מהקומיקס..." ג'ו הניח את משקפיו על מצחו וחשף את
עיניו, שזעם מסויים היה עצור בהן "את מתכוונת לספיידרמן?"
המזכירה הנהנה "הם טוענים שהם מצאו משרד אחר שיכין להם כבר את
האפקטים ומתנצלים על הטרחה" "אבל איך? איך נתת לזה לקרות? כבר
התחלנו לסכם על האפקטים!" איבד ג'ו את עשתונותיו "ג'ו, אתה
בטוח שלקחת את הכדורים?" "איזה כדורים!?" שאג ג'ו "הכדורים"
"איזה?" "הכחולים עם הנקודות האדומות" "אלה?" "לא! לא אלה, הרי
יש לך רק סוג אחד של כדורים שאתה צריך לקחת, שכחת?" "אני בכלל
לוקח כדורים?" "ג'ו, תתעשת."
ג'ו הביט במזכירה שלו לכמה רגעים, התנשף בכבדות וצנח בספה
שניצבה בלובי "כרגע איבדנו עסקת ענק... אבל צריך להישאר
רגועים, כן, רגועים, יש עוד המון שיירצו אותנו, מי עשה את
האפקטים למטריקס הרי, הא? אנחנו... כן, ואני גאה בזה." אמר ג'ו
בקול רם לעצמו, מנסה להרגיע את עצמו.
"טוב, אני נכנס למשרד שלי. אל תעבירי לי שיחות אלא אם כן זה
משהו חשוב."

ג'ו סגר את דלת משרדו באיטיות, ודידה לעבר כסאו, ראשו מוטה
מטה, זאת הפעם הראשונה בה איבד עסקה שהשתלמה לשני הצדדים.
הוא נחת על הכסא, והניח לכל איבריו.
ג'ו התכופף מתחת לשולחנו ולחץ על כפתור ההפעלה של המחשב,
והמתין לצפצוף שבדרך כלל מודיע על הפעלתו, אך הוא איחר לבוא,
ג'ו המתין מספר רגעים ולחץ שוב, אין קול ואין צפצוף, שלא לדבר
על צליל או אפקט ממוחשב.
ג'ו שב למושב והביט במסך-שחור כמו החלל, רק בלי כוכבים,
וגלקסיות... ו... נו אתם יודעים. ג'ו תהה אם גם בחלל החיצון יש
קריסות מערכת.

ג'ו הרים את הטלפון לטלפן לטכנאי מחשבים אך מישהו בצד השני של
הקו דיבר עוד לפני שהספיק לחייג "ג'ו, פיטר ג'קסון רוצה לדבר
איתך, הוא אומר שזה חשוב" 'בוודאי הוא רוצה לעבור על הסצינה עם
העצים' חשב ג'ו ואמר "אוקיי תעבירי אותו.." "מיד ג'ו" אמרה
המזכירה ופיטר ג'קסון נשמע בצד השני של הקו "הייייייייי...
ג'ו, מה נשמע חבוב, יש בעיות?" 'בעיות? איזה בעיות? השמועות על
ספיידרמן רצות מהר...' "אפשר להגיד, המחשב לא פועל ויש עליו
חומר חשוב, אבל אל תדאג, יש לי גיבויים והכל, והתכנונים לגבי
שר הטבעות השני בטוחים כאן" "בנוגע לשר הטבעות, תשמע, אני באמת
מצטער, ואני יודע שאתה מתוח, אבל היינו חייבים לזרז את
העניינים, ו... עברנו לסטודיו אחר, אני מצטער..." "אבל פיטר,
עבדנו כמעט על כל הסצינות!" "אני יודע ג'ו, אבל אתה בוודאי גם
ככה לחוץ, ואנחנו לא רוצים להטריד.." "מה זאת אומרת? זאת
העבודה שלי, בוודאי שאהיה לחוץ, אני צריך לפרנס את עצמי! אני
צריך לחיות!" "ג'ו, אנחנו יודעים על הכדורים, אתה במתח נפשי
ואתה צריך טיפול.. כל טוב." "אבל פי.." הקו נותק וג'ו נותר
המום. ביטול של שני פרוייקטים ביום אחד, ועוד... רגע, בגלל
כדורים?
ג'ו כמעט וקרע את הדלת מציריה, ואם יכלה לצרוח, הייתה בוודאי
מגדפת את אמ-אמו של ג'ו מכאבים. הוא מיהר לאורך המסדרונות,
ועשרות אנימטורים ומתכנתים הציצו מדלתות משרדיהים, אם ג'ו בלחץ
זה לא סימן טוב.

ג'ו ניתר לתוך חדר ריק, ככל הנראה העובד טרם הגיע לעבודה, וג'ו
קפץ על ההזדמנות והפעיל את המחשב.
מיד לאחר שהמערכת עלתה, לחץ פעמיים על סמלון האינטרנט, וחיכה
שיעלה דף הבית, 100 אחוזי טעינה הושלמו, והוא הגיע לעמוד הבית
של אתר חדשות חשוב שלא ננקוב בשמו שכן יהיה חשד לפרסומת
סמוייה.
ג'ו פער את פיו, באותיות גדולות נכתבה כותרת מזעזעת ותמונתו
במרכז העמוד "ספיידרמן ושר הטבעות שני הצריחים נדחים - מנהל
הסטודיו של האפקטים נחשד כמעורב בפרשת סמים".