להתגעגע ולרצות הביתה
כמו לילה גדול וקר
התקופה הזו פשוט אינה מגיעה למיצוי
הלב מתרגש
למחשבה של ללכת ברחוב
לשמוע עברית
כמו קילוח אושר ענק ממדים
עוד לילה מאוחר
עבודה
טלוויזיה
צ'ט עם חברים
רק שהיום לעזאזל
יש עוד התקפת געגועים
לפתוח שוב את דלת המרפסת
ולראות את הרי אדום
לקום בבוקר
להניח את הווסת בפה
ולנשום מי ים
שנקרא אדום
אבל הוא די כחול ועמוק
או לפתוח את דלת המרפסת
ולראות את אורות ירושלים המרצדים
להריח את ריח האורנים
לדרוך בטעות על אצטרובלים
כשאני הולכת בין הבניינים
בדרך הקיצור הסודית שלי
לנהוג בכביש הערבה
ים המלח חולף
ואז אני עוצרת בעין גדי
כי אני תמיד עוצרת כאן
כי כאן, אני אני.
תמונות מרצדות
מול עיניי חולפות
אני רוצה הביתה כבר.
סן דייגו, קליפורניה
נובמבר 26, 2007
24:07
|
