|
היו ימים,
אותם אני זוכר.
היו לילות,
בלתי נשכחים.
סטודנט בטכניון,
מנגן בשחור לבן.
קלידי פסנתר זייפן,
מועדון מלא עשן.
ואני נגן חרמן.
ציץ ועוד ציץ נשען,
על הפסנתר הצייתן.
והאצבעות בשחור לבן זועקות,
לך דביל ונגן שם על הפטמות.
ואני פסנתרן חרמן,
נשאר בשחור לבן.
היו ימים...
|
|
|
אני מאמין באב,
הבן, רוח הקודש,
ואגוז מלך.
כומר בפטיסטי
מדבר לעצמו
בשירותים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.