|
היו ימים,
אותם אני זוכר.
היו לילות,
בלתי נשכחים.
סטודנט בטכניון,
מנגן בשחור לבן.
קלידי פסנתר זייפן,
מועדון מלא עשן.
ואני נגן חרמן.
ציץ ועוד ציץ נשען,
על הפסנתר הצייתן.
והאצבעות בשחור לבן זועקות,
לך דביל ונגן שם על הפטמות.
ואני פסנתרן חרמן,
נשאר בשחור לבן.
היו ימים...
|
|
|
הוא הרים את
עיניו מן הביפר
. "אסון",
מילמל "איזה
אסון... אלוהים
מת... אני חייב
לעזוב ... אחזור
אחרי השבעה"
צפיחית בדבש
בטיזר מתוך
הסלוגן
"המשיח כבר היה
כאן"
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.