(א)
בשנה השחונה התאחר, אך הגיע.
חתולות שחיות חייהן בחצר
ומתפטמות משאריות שולחננו
זה מכבר שכחו המלקוש.
לגורים טבילת-גשם בכורה.
עם רדת טיפות מפרפרים ליד דלת
"מיאו" מייללים בתפילה
"איש,
בלום הטיפות המנפצות את ראשינו."
ואיש, גם אילו אווה
קצרה ידו להושיעם.

(ב)
במי-גשם התכרבלה אדמה.
אמירי אילנות התענפו, סככו את גני
מתאורה של שמש שכוחה ביום סתיו.
אך כיצד תפלס את דרכה קרן-אור
מבעד לסכך אל כל פרח בגן?
מי יזלוף חום חמה למחילי-לבב-איש
בן נשלג היורה?

שם השיר, יורה - ר' סגולה
שורה 8, מייללים - מ' שואית, י' פתוחה, ל' שואית, ל' חיריק
שורה 10, אווה - רצה
שורה 14, התענפו - צימחו ענפים
שורה 19, בן - בהן
שורה 19, נשלג - נ' חיריק, ש' שוואית, ל' פתוחה. הפך לשלג.