רציתי לעשות את כל הדברים נכון,
בדיוק לפי הסדר ובעיקר את כל מה שצריך.
אם זה לדבר ולצעוק הכל,
לעמוד מולך ולפתוח, פצע פצע.
שהשמיים ישרפו והאמת שלי תצא החוצה ותנקה את האוויר
שלא תשאיר שום אבק, שהכל יהיה נקי.
שהשמיים יתבהרו, ופעם אחת בשבילי.

באמת רציתי.

רציתי לצעוק לך,
שתראה את הדמעות, הדם והפצועה שהפכת אותי להיות.
אבל נשארתי שקט, ובהופעה, מולך והגיטרה...
כל-כך קטנה,
נשארתי שתיקה, עומדת להתפוצץ כל רגע.

ואיך היופי מעגל את הפינות,
גורם לי להשאר במקום.
מה שאני רוצה להיות, וכמה שאני יכולה.
כמה אני יכולה?;

כשהיא ביקשה ממני למות ונפלה על הרצפה נפלתי אחריה גם אני,
אני עוד לא יודעת למה..
אולי כי היא המוות בעיצומו,
ואולי,
כי אני, רק התחלה בהליכה של צב.