והוא אל הבאר הלך,
אל הבאר קרב, רצה לשתות להרטיב את שפתיו היבשות.
קרב, והישיר מבט לתוך הבאר.
ראה את המים המתוקים, הקרירים, הכול כך טובים.
הגיע לו לגיבור, בוודאי שהגיע לו.
על זה אין ויכוח.
לקח את שתי ידיו, הכניס לתוך המים קרירים, לקח מלוא החופן.
ושתה, עוד ועוד שתה.
רק לשתות תנו לו מים.

יצא אל הקרב, צימאונו רווה.
מוכן לקרב, מוכן לתת את חיוו, גיבור בתלם הוא.
והנער הישיר מבט בו.
מעריץ, אוהב, מעריך כי ידע שהוא יגן עליו.
דוהר על סוסו החום והמרשים לכיוון העמק, לכיוון אחד בלבד.
יודע שהוא לא יחזור, וחושב שאין זה יהיה נכון או נבון לומר זאת
לנער, אין ברירה.
אל כיוון הזריחה או יותר נכון השקיעה, כי זהו סופו של כול
גיבור.
גיבור בתלם הוא.