אפרת יחזקאל / מלאך |
16.8.2003
בלי שום אזהרה הופיע פתאום,
עטוף בהילה, ממש כמו חלום,
ירד מלמעלה אך ורק בשבילי,
כן! זהו המלאך שלי!
נתן את כולו - הילתו, נשמתו,
וגם אני, את כולי נתתי לו,
הפקדתי בידו את מפתח לבי,
והוא - שם שלו בידי.
החזקנו אותם, שמרנו, טיפחנו,
היינו מרחפים בעולם רק שלנו,
עולם ירוק, מלבלב ופורח,
עולם עם שמש, כוכבים וירח.
ואז, בעת גשם, את ידך פתחת,
להפיל את המפתח לא התכוונת,
ופתאום לבי התפוצץ לחתיכות,
וכל שנותר לי לעשות הוא לבכות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|