אבל העונג אבל השכחה עודף
של משהו רך אולי זה הקרבה
קצה עין שמבקש עוד יותר לזלוג
לגזול את האחר כמעט לצוד
לא, אבל אני רוצה בשקט, בלחש אם אפשר תתן לי להצטנע
וכמה שיותר ותוותר ותראה לי טוב בלי להצטער
חוזרת אחורה וטוב לי שם
שוחה במימי האדוות
שהשארת כשאתה חורק בהצעות שלך
ואני חורקת שיניים מחליקה גלגלים
ורוכבת חלוק ודהר
עד לדרך עד לכיכר
ומסתובבת הלוך ושוב ובעיקר לציין חשוב
איפה שלא חשוב
ולעיתים נידמה שאני נאגפת ע"י אחותי הכתיבה
אבל אז הנה קבר סבתי אותי מצילה
וחברתי כבר מגיעה
ואהובי מסרב להרפות
ואז אני יודעת
לעולם לא אנחת.