אנחנו צריכים לדבר. הוא אמר לי בשקט
בטון קצת דרמטי וקצת מתנצל.
אנחנו צריכים לדבר. הוא בלע את הרוק,
הגרוגרת שלו זזה, ואיתה הזיפים.
אנחנו צריכים לדבר. למרות שניסה, קולו נסדק ממש בקצה.
אנחנו צריכים לדבר. כמעט בטוחה שבזווית עינו נאגרו זרזיפים.
אנחנו צריכים לדבר. הוא עיסה רקותיו ושפשף סנטרו בידו האחרת.
אנחנו צריכים לדבר. הוא ביקש שאשב,
ומזג, בלי לשאול, כוס מים קרים.
אנחנו צריכים לדבר. ברקע ניגן ויוולדי או באך, אינני זוכרת
אנחנו צריכים לדבר. ליכסן מבטו, נשך את שפתיו ופתח בדברים.
אנחנו צריכים לדבר. חסר לי לבד, זקוק לקצת חופש,
את ודאי מבינה.
אנחנו צריכים לדבר. קשה לי לומר לך,
זו לא את, זה אני, ושאר קלישאות.
אנחנו צריכים לדבר. אין לי מישהי אחרת.
את תמיד תהיי בשבילי הראשונה.
אנחנו צריכים לדבר. במורד לחייו בהקה כצפוי מליחות הדמעות.
אנחנו צריכים לדבר. טלפנתי למד"א, ארלוזורוב עשר,
אמרתי, דחוף.
אנחנו צריכים לדבר. עוד ניסה, הממזר.
עיניי התמקדו בחלקת הצוואר.
אנחנו צריכים לדבר. עיניו נבעתו כשהבחינו מולן בסכין השלוף.
אנחנו צריכים לדבר. אמר ונדם. כן, כל הגברים הם אותו הדבר. |