אסנת אינציגר-אלון / אסיף |
קוצר טללים אחרונים,
שיבולים מזהיבות ברוח,
רקיעים ואנשים נכמרים תחת כפיו.
קיץ שבגר מעלה
קמטי חיים בפניי.
מקבצת עדרי חלומותיי,
מאירים ימיי בזיו,
טרם תשיג עלטה
אורות נדירים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|