יואל מצגר / זכר |
עז מבטו של האב.
אך הילוד עיניו עצומות
ותאוות האב לא עצמה.
בנותיו ליד הדלת סמוכות,
והסבתא תיטור
על הדלת תשמור,
צרחות העולל
את הדמי בוקעות,
האם כוחותיה כושלים,
האב את סדיני הלובן יאסוף
רבה חמלתו על עולם.
עיני הבנות בורקות
הן זה בן זכר,
ושמחת האב, וכאב האם
את סופה של הדרך יחרוטו,
הן יורש לו קם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|