היינו נפגשים פעם בשבועיים
ביפו, בשעת בין ערביים
גרעינים שחורים וקרטון שתייה
זה מה שהיה לי להציע לה
בפגישה הראשונה
פגישה מאכזבת, כואבת
לחלוטין לא מספקת
למחרת היא התקשרה
אני מצטערת אמרה
בוא ניתן לזה עוד הזדמנות
אני לא מוכנה לוותר כל כך בקלות
ומאז כבר עברו השנים
ואנחנו עדיין מרגישים מאוהבים
לא כמו זוג צעיר שזה הרגע נישא
ורוצה להיכנס ישר למיטה
יותר כמו בהתעלסות ארוכה
שבה הקצב עולה ויורד
ולא תמיד הכל מתפקד ועומד
ולפעמים לא אכחיש
יוצא לי להביט אל מעבר לכביש
פה חיוך מתגרה, שם קריצה שובבה
מבליטות הכל, ממש בלי בושה
ואני מתאפק ונושך שפתיים
דופק את הראש ועוצם עיניים
ולפעמים את סמוקה ובשלה
ולפעמים חיוורת ועייפה
לפעמים סקסית ומושכת
ולפעמים סתם נראית לא מעוניינת
כבר כמעט שני עשורים
בימי שבת וימי חול
בבלומפילד או בשאר ארגזי החול
ממש צמד חמד לא נפרדים
בניצחונות, בהפסדים
לך, נשבעתי לעולמים
אדומה שלי, מתוקה
את כל כך יפה
את לי היחידה. |
