על המכסה נזל דם. בהתחלה בדיוק באמצע שלו, בסדקים בין פיסות
העצים, ואז נזל למטה. משני הכיוונים. גם מהצד השני של המכסה
וגם מההמשך שלו. ואז הוא נפל על הריצפה ומתוך שלולית הדם עליו
ראו אישה לבושה בשמלה פרחונית. שפתיה היו חרוכות והן היו
פתוחות קמעה. לעיתים הפה נפתח יותר, ובקצב הפתיחה והסגירה
נשמעו חריקות שיניים מעורבבות בנשימות חנוקות. טיפות נוספות של
דם החלו ליפול מקודקודה של האישה על המכסה עד שלבסוף המכסה
התבוסס בדמה.
אנשים מספר שהיו מצליחים לראות את זגוגית עיניה בתוך שלולית
הדם היו מבחינים בגופו חסר החיים של גבר אמיד ועשיר שוכב
לפניה. חליפתו שחורה ועיניו כהות וריקות. ואין בהן אפילו ניצוץ
של חיים.
וכאשר האישה הייתה מטה מעט את ראשה והלחש "הוי, כמה ראשי כבד"
היה נשמע, אז מבין ההשתקפות של עיניה אפשר היה להבחין בסכין
נעוצה בליבו של הגבר וידו אוחזת בה.
קרבו לרגע את אוזנכם למכסה, אולי תצליחו לשמוע את קול הנהי
הדק. אל תטו את ראשכם, אל תאטמו אזניכם ועיניכם, הביטו ישר
לעיניו של המכסה. איני מצפה שיסקרן אתכם הדבר שתראו בהן, או
שתתחלחלו, רק תסתכלו.
עליכם להביט במכסה עץ הפוך, חסר קופסא, בשתי חתיכות שוות של עץ
מודבקות עליו, במפתח מיוחד שלו, בנקודות השחורות עליו ובחריכות
האש. תבחנו את סוג העץ ותקשיבו להד הבוקע ממנו ומצטער על מעשה
רצח שהסתיים בהתאבדות.