אני קוראת לך אדם,
כשמו של הגבר הראשון עלי אדמות.
טהור וראשוני כל כך.
אני לא יודעת את שמך.
למשך דקות אחדות בעולם הזה
היית במרחק נגיעה,
ליטפנו אחת את השני במבט משתומם וצמא.

אני קוראת לך אדם.
אדם, אותו ברא אלוהים בצלמו ובדמותו.
יפה אתה כאל.
אפך כחומה מגינה מפוסל מתוך פניך המסותתים.
עיני האזמרגד הן יער עבות בראשיתי.
שיערך השחור, הגלי - לילה הגולש אל הים.
ושפתייך התפוחיות קוראות לי לחטא.

אני קוראת לך אדם.
למשך דקות ארוכות בעולם אחר
נשמנו את אותו אוויר.
אני לא יודעת את שמך.
ורק פני האל שלך מרצדים מולי.
ללא היתר אני מתבוססת בך.
פרי אסור.
חטא קדמון.

אדם,
האם נפגש שנית?
האם אחזור לגן העדן?

נובמבר 2007