אסנת אינציגר-אלון / היית |
היית ים געגוע
מפכה בין חופים אלמוניים,
לוטף שוניות ואלמוגים.
מגדלים הפרחתי באוויר,
קרסו נוכח מציאות
וזמן שאול.
סומק אהבה לא ניצת
בפניך,
לא הפעים צפונותיך.
נותרתי קופסת שימורים ריקה,
מצבר לא טעון.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|