השמש שלך מאירה את לבי
הזריחות שלך מאתגרות את מחשבתי
ובשקיעות שלך אני נושמת עמוק
מפליגה עכשיו רחוק
בוקעת לאט ומתוק
לתוך הווייתנו המשותפת
מערסלת את נפשנו השבירה,
זו הנבנית כל יום, כל שעה, כל דקה.
שחקן ותיק הוא הלב,
מסתגל לאטו, מגשש, מרגיש וחושב
מהלך משחקים וזמנים שונים
מממש מצבים, מאמין לפרקים
מתמסר עכשיו, מתפקר, מתפרק מעולו
מוחק עכבות, מוחה דמעות עברו.
כשהשמש שלך מאירה את לבי,
בקרניים בורקות מלאות בצבעים,
הלב מנגן זמרות נשמתי
ותשוקות ממלאות גני חלומי
ובשמש שלך נרגעת לתוך צחוק
נושמת עמוק
מפליגה רחוק
בוקעת מתוק.
נוגע בקצות עצביי - חשופים לרווחה
ניצבת עירום ועריה לפניך, עמוסת תשוקה.
מתבוססת טיפשה בים תובנות מושכלות
אלה הטובות בתיאוריה - במציאות שלי קורסות
כמה שבירים אנחנו האחד מול השנייה,
מתפוררים לאבק דק, מהבל פה, ממילה לא נכונה
וכמה עצמה משותפת נבנית לתוך מעצמה
זו הפרטית שלנו, הנבנית כל יום, כל שעה כל דקה
ובשמש שלך נרגעת, אוגרת כוחות,
והלב מתחמם, סופג עוד רגש למדוד,
מתמסר עכשיו, מתפקר, מתפרק מעולו
מוחק עכבות, מוחה דמעות עברו
ובשמש שלך נרגעת לתוך צחוק
נושמת עמוק
מפליגה רחוק
בוקעת מתוק
רוצה רק עוד ועוד...
28.11.07 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.