מצאתי אותך
עמוק במגירה שכוחה
כשחיפשתי משהו עליו אוכל לכתוב דבר מה,
חלקה וריקה מלבד
שיר עלוב
של יממה רטובה
דמעות ילדה
ועצב
בביטוי זול
שנעלם
תחת ערימות סיכומי
הבגרות.
ואת כבר הוחלפת במחברת סגולה
כשהעצב צף ועלה
שוב
רק בעיני נערה.
וכתבתי בה
שיר אחר שיר אחר שיר.
ואת נשכחת,
מחברת השירים הוורודה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.