אסנת אינציגר-אלון / רוחות |
נושבת רוחות בדידות.
ימי חורף קרים עוטים
גופי כמלבוש.
מצננים רוחי
יומי הפך לילי
ולילי עונשי.
כיתד נאחזת בליבי
מבלי להרפות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|