מאז שהיא עזבה אני מתקשה להירדם,מוצא את עצמי מעביר לילות
לבנים מול מסך הטלוויזיה, הורדתי שלושה קילו בשבועיים
האחרונים, אני מתחיל לחשוש שהדיכאון מתקרב.
הפסקתי להתאמן לפחות בשבוע האחרון,אני מאחר כמעט כל יום לעבודה
וכבר התחלתי לקבל מבטים עוינים מהבוס, היום הוא אפילו הזמין
אותי לשיחת הבהרה שהפכה לשיחת עידוד אצלו במשרד. זה לא ממש עזר
לי.
תקופת מבחנים מתקרבת ואין לי מושג איך אני בולע את כל העומס
הזה כשאני בקושי מצליח לגרד את עצמי מהמיטה.אני מנסה רוב הזמן
לא לחשוב עליה אבל תמיד שזה מגיע למחשבות על סקס היא קופצת
חזרה, אני פשוט לא מצליח להיזכר איך סקס הרגיש לפני זה.
אני חייב לאפס את המונה. חייב למצוא לי קטע לא רציני. מאז
שהילה זרקה אותי אני מקבל הצעות מכל מיני אקסיות ונבלות אחרות.
האמת שאני לא רואה את זה קורה עם אף אחת מהן.
אני משתדל לתחזק את רמת האלכוהול בדם מעל הממוצע ובקבוק
הוויסקי שקניתי בתחילת השבוע כמעט נגמר כבר.
מוזר, אבל הפורנו על המחשב זה הדבר היחיד שמחזיק אותי.
אתמול פגשתי את הדס, סטודנטית לתיאטרון, שני מבטים חודרים
ושלושה שוטים של וודקה אחר כך כבר דיברנו על הבר. היא נשמעת
ממש חמודה ויש לה חיוך מקסים. היא מצחיקה אותי ואני חוזר הביתה
לישון מאושר. אני לא כבר לא מחפש נסיכות רק מישהי שתעביר את
הזמן איתי בכיף.
אין לי תוכניות מיוחדות לגביה וחוץ מהרצון שלי לשכב איתה אני
לא מוצא יותר מדי התרגשות במבטים שהיא שולחת לי. זה די מחרמן
אותה ומצאתי את עצמי מובל, נגרר אחרי יצור מקסים.
אני מתעלל בה רגשית, מרחוק לגמרי, מתקשר פעם בשלושה ימים ומנסה
בכל הזדמנות לגרור אותה אלי ולוותר על שלב החיזור, רק סקס יש
לי בראש וגם זה מכוח ההרגל.היא בשמיים.
הספונטאניות נוזלת ממני, אני מדבר איתה בחופשיות כאילו אנחנו
מכירים כבר שנתיים, לא ממש איכפת לי מה היא אומרת , יותר חשוב
לי עכשיו איך היא נראית בלי בגדים,אני יכול רק לדמיין בינתיים
וזה מנחם אותי.
היום עבר שבוע וחצי מאז שהכרנו ואנחנו יוצאים לשתות, זה די
ברור שאחר כך נזדיין. אף חבר שלי עוד לא פגש אותה. היא תישאר
הסוד הקטן שלי, זאת שעזרה לי לשכוח איך זה הרגיש עם הילה.
חזרנו אליי הביתה די מהר, אפילו לא הספקנו להשתכר לגמרי היום.
אני נינוח לגמרי,מפשיט אותה לאט לאט, מרגיש שאני חייב לה לעשות
את זה הכי טוב שאני יכול, יפיפייה כמו הדס לא פוגשים כל יום.
היא לא מאכזבת בשום תחום, גם במיטה היא מתגלה כעילוי, אם היה
אפשר הייתי נותן לה צל"ש בסוף הערב.
אחרי רבע שעה הכול נגמר ואנחנו שוכבים מחובקים על הספה בסלון.
היא עוצמת עיניים ומניחה ראש על החזה שלי.
אני חושב על כל הדברים שאני חייב לעשות מחר בבוקר ומפנה לה את
הגב. חושב לעצמי שלנסיכה הזאת יש תזמון ממש מחורבן. |