|
זה עדיין קורה לי מדי פעם
אפילו באמצע הדיבור
בחתך הלשון
כאילו הטון
פתאום
נעלם
מתרחק
מתאדה לתוך האין
מהדהד עצבות לכדי חלל
מתפשט עד לאינסוף
כאילו נפערת תהום
ביני לבינך
ביני לבין העולם
והוא הולך ומתעמעם
תמונתו נקרעת מכל הקשר
הופכת משמעותה
ואנוכי
הולכת וקטנה
עוד ועוד
עד ששוב
לא נשאר דבר
מלבד הכלום שאני
הזרות
הרגישות
החרדה |
|
|
"איבדתי את
הלשון, אז
התחלתי לכתוב
סיפורים. כשהיא
סוף-סוף צמחה
מחדש, כבר לא
יכולתי
להיגמל."
שמואל
איציקוביץ',
בהצהרה חושפנית
בספרו
האוטוביוגרפי
החמישי "הים
הכחול אינו
מתכופף לצלילי
הרוח הנשברת." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.